בין סבך הסעיפים בהצעת החוק המכונה "חוק ההסדרים", מצויים שני סעיפים קטנים ו"נחמדים למראה": האחד דן בסעיף 29 לפקודה (שנושאו – טיפול בהפסדים פירותיים מחו"ל), והשני דן בסעיף 92 לפקודה (שנושאו – הפסדי הון בארץ ובחו"ל).
לגבי שני הסעיפים, מוצע להוסיף להם איזכור של סעיף 133 לפקודה (סמכות פקיד שומה למתן ארכה להגשת דוח שנתי). וכך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק לגבי שני הסעיפים:
"סעיף 92(א)(3) לפקודה קובע כי הפסד הון שהיה לאדם מחוץ לישראל יותר בקיזוז בתנאים הקבועים בסעיף. סעיף 92(ב) קובע כי תנאי להתרת ההפסד בקיזוז בשנים הבאות הוא הגשת דוח לפקיד השומה לשנת המס שבה נוצר ההפסד, כאמור בסעיפים 131 (עצם החובה להגשת דוח שנתי – א.ח.א) ו – 132 לפקודה (מועדי הגשת הדו"ח השנתי – א.ח.א) אשר קובעים את החובה להגשת דוח כאמור ואת המועד להגשתו. במקביל סעיף 29 לפקודה קובע כי… (הכל כנ"ל – א.ח.א).
הואיל ובמקרים רבים ניתנת ארכה להגשת דו"ח כאמור, מוצע להתיר קיזוז כאמור אם הוגש דוח שהמועד להגשתו נדחה בידי פקיד שומה בהתאם לסעיף 133 לפקודה".
על פניו רשות המיסים באה לקראת הנישומים, ומציעה להטיב עימם. אך נראה כי מצב הדברים ממש אינו כך ונסביר:
סעיף 29 הוכנס לפקודה בתיקון 132 ברפורמה של שנת 2003 עם שינוי שיטת המיסוי מטריטוריאלית לפרסונאלית, ובו צויינה התניה: "הפסד יותר בקיזוז רק אם הוגש לפקיד השומה דוח לשנת המס בה נוצר ההפסד כאמור בסעיפים 131 ו – 132". סעיף 92 לפקודה דן בהפסדי הון מישראל ומחו"ל. באותה רפורמה בה בוטלה מגבלת שבע השנים לקיזוז הפסד ההון הוכנסה גם התניה דומה "סכום שלא ניתן לקזז כולו או מקצתו בשנת מס מסויימת יקוזז… בשנות המס הבאות בזו אחר זו ובלבד שהוגש לפקיד השומה דוח לשת המס שבה היה ההפסד, כאמור בסעיפים 131 ו- 132 לפקודה…".
מעולם !! לא דובר ולא נדון מצב בו מי שהגיש דוח שנתי לפקיד השומה – מעבר ל 31 במאי של השנה העוקבת, הפסד פרותי שוטף, או הפסד הון להעברה שדווחו בו – בטלים !!!
גם בדברי ההסבר בהצעת החוק לתיקון סעיף 29 בתיקון 132 כאמור נכתב רק כך: "הפסדים יותרו לקיזוז לפי סעיף זה אם הוגשו לפקיד השומה דוחות". הא ותו לא. לתיקון סעיף 92 אין כלל דברי הסבר.
כידוע לכל, ישנו סעיף מרכזי בפקודה השולל בין השאר הפסדים, והוא סעיף 33 לפקודה. הסעיף דן ב"עבריינים": מי שלא ניהלו ספרים קבילים, מי שהיו חייבים לנהל ספרים אך לא ניהלום וכד'. לגביהם וכסנקציה עונשית קבע המחוקק במוצהר כי ישללו מהם הפסדים.
אך האם חשב מישהו לשלול הפסדים סתם כך, לנישום נורמטיבי, אך ורק משום שהגיש את הדוח השנתי שלו באחור? מעולם לא. זוהי פשוט פגיעה בלתי נתפסת בזכות הקניין של הנישום.
מעל ומעבר לכל האמור: הרי רשות המיסים אמונה על כולנו כי היא פועלת רק על פי החוק. עשרות אלפי נישומים, וכמעט ללא חריגים, הגישו דוחותיהם מאז ומעולם לאחר 31 במאי של כל שנה ובמסגרת מועדי הארכות של המייצגים. האם אמנם כל יתרת הפסדי ההון שבדוחותיהם בטלים? מובן כי פקידי השומה לדורותיהם התירו קיזוזם של ההפסדים מרווחי הון בשנים מאוחרות יותר. האם היה זה שלא על פי חוק ושלא בסמכות? אנו בטוחים שלא כך הוא.
ה"הברקה" הזו צצה לרשות המיסים רק בעת האחרונה בעת הטיפול השומתי ב"גילוי מרצון". אז יצאה הנחיה פנימית ברשות המיסים כי מכיוון שהדוחות משנים קודמות הוגשו "רק עתה", הרי אין להתיר בהם קיזוז הפסדי הון כלל.
ההנחיה היתה כה קשה עד כי מהלך הגילוי מרצון הופסק כמעט לחלוטין. רשות המיסים, רככה עמדתה בהדרגה עד שבסופו של דבר פרסמה הרשות בחודש אוקטובר 2012 הבהרה מתקנת ובה היא מתירה בכל זאת קיזוז הפסדי הון משנים קודמות ובלבד שיקוזזו באופן שוטף או מרווחי השנים הבאות בחו"ל, בשנות הגילוי מרצון בלבד וכד'.
כעת רשות המיסים מנסה לקבע את הרעיון החדש הזה (שלילת הפסדים אם הדוח הוגש באיחור) תוך שהיא מודעת לחוסר הסבירות של התאריך 31 במאי, ומציעה להאריך את התאריך לתום תקופת הארכות.
יצויין כי משעלתה הסוגיה בוועדת הכספים, הביעו נציגי משרדנו שהשתתפו בדיוני הוועדה התנגדות עזה לכך, בהנמקות שצויינו לעיל. משכך בקשה רשות המיסים למשוך את הסעיף ולפצלו מחוק ההסדרים.
למען הסר ספק ולמען הזהר היטב, אנו מבהירים כי קבלת התיקון המוצע ע"י רשות המיסים יביא לידי כך שכל מי שהגיש דוח שנתי באחור – הפסד הון מחו"ל לא יוכר לו כלל, והפסד הון מהארץ ומחו"ל לא יינתן לקיזוז בשנים העוקבות.
אמנם במצב שנוצר, גם אי העברת התיקון המוצע, והשארת לשון החוק כפי שהיא, תנציח מצב שומתי של ביטול כל ההפסדים להעברה בדוחות הקיימים של מרבית הנישומים, ואולם אנו סמוכים ובטוחים כי פרשנות דווקנית כזו כלל לא עולה על הדעת ואינה ישימה.
יצויין בנוסף כי אף שהתיקון המוצע בסעיף 92 חל לכאורה הן על הפסד הון מחו"ל והן על הפסד הון מישראל, הודו נציגי רשות המיסים בדיון בועדת הכספים כי דעתם היתה לבצע תיקון כאמור רק על הפסד הון מחו"ל, והדבר יתוקן.
על אף כל האמור לעיל, ניתן להבין את רצון רשות המיסים להגביל את מועד הגשת הדו"ח לגבי הפסד (פירותי או הוני) מחו"ל, אך זאת יש לקבע במגבלת מועדים סבירה כגון שלוש שנים מתום השנה בה נצמח ההפסד.
במאמר זה ברצוננו להעלות למודעות הציבור סוגיה נפיצה זו, אשר החרב שהונפה מכוחה עדיין לא הוחזרה לנדנה, ואשר יש להתנגד לקיומה כלשונה ובנוסחה המוצע, בכל דרך חקיקתית או יישומית אפשרית.
לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
